לעיתים קרובות, כאשר אנו חושבים על הירושה העתידית, האסוציאציה הראשונה של רובנו היא נכסי נדל"ן, תכשיטים משפחתיים או חשבונות בנק. אולם, המציאות הפיננסית המודרנית מראה כי עבור משפחות רבות בישראל, החלק הארי של ההון המשפחתי המועבר לדור הבא נמצא דווקא בתוך החסכונות הפנסיוניים – קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים וקרנות השתלמות.
כספים אלו נהנים לאורך השנים משלל הטבות מס לפורשים, אך חוסר היכרות עם עולם הירושה, חוקי הפנסיה והמיסוי בישראל לצד קבלת החלטות שגויות מתוך סערת רגשות, מובילים מדי שנה לכך שמשפחות ויורשים מפסידים מאות אלפי שקלים שלקח חיים שלמים לחסוך – אם לטובת תשלומי מס מיותרים ואם בשל אובדן כספים מוחלט לגופים המוסדיים.
יצאנו לבדוק ביחד עם דודי לוי מבעלי המרכז לתכנון פרישה מהם הטעויות הנפוצות, הקריטיות והיקרות ביותר בירושה של כספים פנסיוניים וכיצד ניתן לפעול נכון כדי להגן על העתיד הכלכלי של היקרים לנו.
הטעות הראשונה: הסתמכות על הצוואה בלבד
לרוב, כאשר אדם משקיע זמן וממון, פונה לעורך דין ומנסח צוואה קפדנית שבה הוא מפרט בדיוק למי יחולק כל רכושו בעולם – הוא מן הסתם בטוח שבכך הוא סגר את הקצוות.
אך לפי דודי לוי, חשוב לדעת כי החוק בישראל קובע בצורה חד משמעית כי כספים פנסיוניים אינם חלק מהעיזבון והוראות הצוואה אינן גוברות על הגדרת המוטבים בקופה. אם המנוח הגדיר בקופת הגמל שלו מוטב מסוים (למשל, בת זוג לשעבר לפני 20 שנה) ובצוואה המאוחרת שלו כתב שכל כספו יועבר לילדיו – חברת הביטוח מחויבת על פי חוק להעביר את הכסף לחברה לשעבר ולא לילדים. הצוואה פשוט לא תתפוס לגבי כספים אלו, אלא אם כן מתקיימים תנאים משפטיים חריגים ונדירים ביותר.
הטעות השנייה: אי-הבנה של ההבדל בין "מוטבים" ל"שארים" בקרן הפנסיה
לפי דודי לוי, בעוד שבקופות גמל ובקרנות השתלמות הכסף מחולק למוטבים שאתם קובעים, בקרן פנסיה מקיפה חוקי המשחק שונים לחלוטין ומבוססים על הגדרת שארים מכוח תקנון הקרן ולא לפי בחירתכם.
שארים מוגדרים בחוק כבן/בת זוג (לרבות ידועים בציבור) וילדים עד גיל 21. אם לחוסך אין "שארים" חוקיים (בן זוג או ילדים קטנים), הכסף המצטבר בקרן הפנסיה המקיפה אמנם יעבור למוטבים או לעיזבון – אך, הזכות לקצבה חודשית אובדת.
הטעות השלישית: משיכה הונית מהירה של כספי נפטר ופגיעה ברצף המס
לפי דודי לוי, כאשר אדם הולך לעולמו ומותיר אחריו קופת גמל או ביטוח מנהלים, היורשים מקבלים הודעה על קיומם של הכספים. לרוב, האינסטינקט של יורשים רבים הוא לפדות את הכסף מיד, למשוך אותו כסכום חד-פעמי (הוני) לחשבון הבנק ולחלק אותו ביניהם.
לעיתים, פעולה זו עלולה להתגלות כטעות קריטית מפני שברגע שמשכתם את הכסף לחשבון הבנק, הרסתם את המעטפת הפנסיונית של הכסף. אם מדובר בכספים פטורים ממס (כמו כספי תגמולים שנצברו כדין), המשיכה המיידית מונעת מכם את האפשרות להשאיר את הכסף במסגרת ייחודית שנקראת קופת גמל לחשבון יורש.
קופת גמל לחשבון יורש מאפשרת לכם להשאיר את כספי המנוח מנוהלים בשוק ההון, תחת שמו של היורש, כאשר כל הרווחים העתידיים שייווצרו בקופה זו יהיו פטורים לחלוטין ממס רווחי הון (פטור של 25% מהרווח הריאלי) – זהו מקלט מס עצום שהמדינה מעניקה ליורשים ומשיכת הכסף לעו"ש סוגרת את הדלת הזו לעד וכשתרצו להשקיע את הכסף מחדש בבורסה, תשלמו מס מלא על כל שקל של רווח.
הטעות הרביעית: משיכת כספי פיצויים של נפטר ללא הגשת טופס חרטה מרצף
רבים אינם יודעים שבקופות הפנסיה והמנהלים של המנוח קיימים לעיתים כספי פיצויים שהוגדרו במהלך חייו תחת סטטוס של "רצף פיצויים" או "רצף קצבה" על מנת לדחות את אירוע המס בזמן שהוא עבר בין מעסיקים. כאשר החוסך נפטר, אם היורשים מגיעים לחברת הביטוח ומבקשים למשוך את כספי הפיצויים מבלי לבצע תהליך מקדים מול פקיד השומה במס הכנסה (הגשת בקשה לחרטה מרצף פיצויים עקב מוות), חברת הביטוח עלולה לנכות מס במקור בשיעור מקסימלי של עד 47% על רכיב הפיצויים החייב!
לפי דודי לוי, לפני שפונים לחברת הביטוח, מומלץ לבצע צ'ק אפ פיננסי, לבצע התחשבנות נכונה מול מס הכנסה, לנצל את תקרות הפטור מפיצויים המגיעות לנפטר (פטור מוגדל עקב מוות), ורק אז למשוך את הכספים עם מינימום מס (או אפס מס).
הטעות החמישית: הזנחת כספי "תיקון 190" והעברתם במיסוי שגוי
תיקון 190 הוא פתרון פנומנלי להשקעת הון פנוי לגיל השלישי. אך מה קורה לחשבון תיקון 190 כאשר בעל החשבון נפטר? – כאן יש הבחנה דרמטית המבוססת על גיל הפטירה של החוסך.
לפי דודי לוי, אם החוסך נפטר לפני גיל 75, היורשים זכאים לקבל את כל הכספים והרווחים שנצברו בתיקון 190 בפטור מוחלט ומלא ממס רווחי הון (0% מס!). לעומת זאת, אם החוסך נפטר לאחר גיל 75, היורשים ייכנסו בנעליו וישלמו 15% מס נומינלי על הרווחים בעת משיכה הונית.
לעיתים קרובות, יורשים של חוסך שנפטר לפני גיל 75 לא מודעים לפטור המוחלט, ומאפשרים לחברות הביטוח או לבנקים לנכות להם מס בטעות, או לחילופין – יורשים של חוסך שנפטר מעל גיל 75 רצים לפדות את הכסף ומשלמים מס במקום להעביר את הכסף לקופת גמל לפי סעיף 5(ב) ולהמשיך ליהנות מדחיית מס בריבית דריבית.
לסיכום, עולם הירושה הפיננסית אינו סלחני לטעויות, אימפולסיביות וחוסר ידע. חתימה אחת שגויה על טופס או הזנחה של עדכון מוטבים יכולה להעביר הון עתק מהמשפחה שלכם לידי רשויות המס או לאנשים שאינכם חפצים ביקירם.
המאמר נכתב בשיתוף עם דודי לוי, סוכן ביטוח פנסיוני מבעלי המרכז לתכנון פרישה, אשר מעניק ייעוץ, ליווי והכוונה בביצוע של אופטימיזציית מס לבעלי הון במטרה לשלם פחות מס כחוק ביום שאחרי.